בלי היתר משלמים יותר
בית המשפט מחמיר את הענישה על עבירות בנייה. ראו מה קורה בעלומים ובלהב, שקיבלו קנסות של 200 אלף ש"ח כל אחד
"עבירות הבנייה הבלתי-חוקית הן תופעה שהפכה למכת מדינה. יש להטיל עונשים אשר יהיה בהם כדי לשקף את חומרת העבירות, שישמשו גורם הרתעתי, לעבריינים בפועל ובכוח", כך פוסקת השופטת מיכל ברנט, מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, בדחותה את ערעור קיבוץ עלומים על החלטת בית משפט השלום, שהרשיע אותו בביצוע עבודות בנייה ללא היתר, וגזר עליו קנס של 200 אלף ש"ח ועוד התחייבות של 100 אלף ש"ח שלא לבצע עבירה דומה במשך שנתיים נוספות.
בכתב האישום, שהוגש נגד הקיבוץ ומרכז המשק, נאמר כי הנאשמים "הקימו מבנה המשמש לעסק של מוסך, ללא היתר לבנייה וללא אישור לשימוש חורג במקרקעין". עוד יוחסו להם עבודות שיפוץ למבנה קיים (בשטח של כ-345 מ"ר) שייעודו חקלאי, אך הוא משמש כעסק של צביעת מכוניות, בניגוד לחוק וללא רישיון לעסק.
הקיבוץ טען כי בית משפט השלום התעלם מכך ש"האחראית לעבירות" היא הוועדה לתכנון ובנייה, בשל אי כינוס מוסדות התכנון לדיון בתוכניות שהוגשו על-ידי הקיבוץ. עוד הלין הקיבוץ בערעור, כי הוטל עליו "עונש כבד שהתעלם מהמצב הכלכלי והביטחוני הקשה באזור עוטף-עזה". השופטת דוחה גם טיעון זה ואומרת כי בית משפט השלום לא התעלם מכך שזהו יישוב הנתון תחת הפגזות קסאם, ואף התחשב בכך כנימוק לקולא, בבואו לקבוע את גובה הקנס.
עו"ד גד שטילמן, שעוסק בתחום המושבים והמגזר החקלאי, מסביר כי פסיקה זו "מתעלמת מהתמשכות ההליכים הבירוקרטיים הכרוכים בהוצאת היתרים". לדבריו,
מדובר בהחמרת הענישה שהיתה מקובלת עד כה. הוא מסביר כי משמעות פסק הדין היא שהקנס הופך את עבריינות הבנייה ללא-כלכלית - כי עד כה התייחס גובה הקנס למהות השימוש, ולא למשך התקופה בה נעשה שימוש בנכס, וכתוצאה מכך, לדבריו, היה השימוש "מוצדק" מבחינה כלכלית לעבריינים, כי כדאיות השימוש היתה "שווה" את הקנס. מסיבה זו, לקחו נאשמים את הסיכון של קנס נוסף ולא מיהרו לקיים את פסק הדין, גם כשניתן צו הריסה. "כאן", אומר שטילמן, "פסק בית המשפט שאי-קיום פסק הדין יגרום להטלת קנס נוסף של 100 אלף ש"ח".
גם קיבוץ להב, שספג קנס גבוה על בנייה ללא היתר, הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ערעור כנגד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה - מחוז הדרום (שיוצגה בידי עו"ד ליאורה אפרתי). קיבוץ להב הורשע על-פי הודאתו בביצוע עבירות בנייה ללא היתר, במבנים בשטח כולל של 700 מ"ר. בית משפט השלום בבאר-שבע גזר על הקיבוץ קנס כספי של 200 אלף ש"ח, חייב אותו לחתום על התחייבות בסכום של 300 אלף ש"ח להימנע מעבירה דומה, והוציא צו הריסה למבנים.
באמצעות עו"ד אליהו צוק, מערער הקיבוץ נגד שיעור הקנס הגבוה מאוד שהוטל עליו, ומדגיש כי שניים מהמבנים הוקמו לאחר שנשרפו בעבר קרוונים שהוצבו במקום - מצב שגרם לאי-בהירות אצל הקיבוץ בדבר החובה המשפטית שחלה עליו להשגת היתרים.
השופט ניל הנדל דוחה את הערעור. "תפקידו של בית המשפט להילחם נגד התופעה של בנייה בלתי-חוקית", הוא אומר. "על בית המשפט להטיל קנסות שבכוחם להרתיע עבריינים בפוטנציה, במיוחד כשמדובר בבנייה לא-חוקית בהיקף רחב". יחד עם זאת, מסכים השופט להאריך במידה מסוימת את המועד לביצוע צו ההריסה.
עו"ד שטילמן מציין, אגב הפסיקות הללו, כי בעתיד, בדרכם להטיל קנסות משמעותיים, עלולים בתי המשפט לחשב את גובה הקנס לפי הרווח שהניב הנכס שהיה אסור בשימוש או בבנייה, וכן לשקול להטיל עונשי מאסר.
Save
header.all-comments